<h1>תשובת הרמב"ם לחכמי לוניל</h1>
<h2>דף מח:</h2>
ועוד שאלוהו. ילמדנו רבינו את הנמצא כתוב בספר אהבה (ה' תפילין פ"א הי"א) עור של מזוזה אין צריך עיבוד לשמה אעפ"י שס"ת ותפילין צריכין עיבוד לשמן ונפסלין אם לא נעבדו לשמן. ואי משום דקרי לה (מנחות ל"ב ע"א) למזוזה קדושה קלה, הלא גם קרי לה לתפלה של יד קדושה קלה. והשיב לא מפני זה הוא אלא מפני שלא נשמע במזוזה עבוד לשמה כלל והיכא דאיתמר איתמר והיכא דלא איתמר לא איתמר. ואם תאמר ומה טעם ספר תורה ותפילין צריכין עבוד לשמן וזו אינה צריכה עבוד לשמה, לפי שעצמו של ספר תורה ועצמן של תפילין הם המצוה ולכך הוצרכנו לעשות להם חשיבות יתירה והוצרכנו לעבדן לשמן כדי שיזהר בעיבודם כדי שיעמדו ימים רבים ועצמה של המזוזה אינה המצוה ולא תחשב מצוה אלא מפני הבית החייב בה ואם אין בית אין מזוזה אבל ספר תורה ותפילין חובת הגוף התדירה הם.
